ירושלים רודפת אחרינו!
המקומיים מקנים את העיר שלהם, ירושלים של הבלקן. מאות של כנסיות,
עשרות מסגדים ובית כנסת לא יצא לי לראות. עיר קטנה, על גדות אגם גדול, הגדול במקדוניה, העמוק ביותר בבלקן, מגיע לאיזה 300 מטר, ולפי המקומיים אוכריד ומסביב לאוכריד יש היסטוריה בת איזה 8000 שנה. בכל יום מגלים לפחות דבר אחד מעניין מפי המקומיים, שכל כך מסבירי פנים, ואוהבים לשוחח בנושאים שונים. בנסיעה באוטובוס מסקופיה לאוכריד כבר שמתי לב לזה.
ביום שישי 7/10 לקחנו אוטובוס של השעה 14:00 הנהג אמר שזה יקח איזה שלוש שעות, שלושתנו התחלנו לשחק משחק שמות, אבל דיי אחרי איזה שעה התחרפנו מזה ובעיקר אני! הצעד הבא פשוט מאוד! לדבר עם הנוסעים, המקומיים, אנחנו ישבנו מאחור והרבה צעירים בגילים שלנו גם! שיחה שזרמה עד סוף הדרך, כן ובנוסף לכך נתקענו בפפקקי ענק, עבודות בכביש.
שיחה איתם על אורך החיים כאן, עבודה, לימודים וכמובן על המשכורת ומה עלות המחייה כאן. סימונה לומדת רפואה בסקופיה שנה שישית, שנה אחרונה לה, מאוכריד, אחרי שהיא תסיים צריכה להמשיך להתמחות שזה עוד שש שנים ולא מקבלת משכורת על זה! הלימודים כמעט בחינם. בחור שישב לידה, שכחתי איך קוראים לו, לומד היסטוריה כללית, ואפילו גם לומד על היסטוריה של ישראל.
הדרך ממש יפה! אבל עייפים, חזרנו לשחק איתם משחק השמות הפעם מדינות וערים, אבל נמשך הרבה! כל אחד חזר לעניינו, הלאה רציתי להעסיק עצמי בעוד משהו ואז שאלתי אותם: איך אתם מכירים ? סתם שאלה! התשובה הייתה: “עכשיו באוטובוס!” כל כך הייתי שמח שחיברתי עוד אנשים! אחרי ארבע שעות וחצי הגענו לתחנה באוכריד, אסף אותנו בעל הדירה פיליפ, הקפיץ אותנו לדירה, שם קיבל אותנו גם הבן שלו בוריס, הציע לנו לצאת להליכה ולהראות לנו את העיר וכך ידענו לאן לצאת לארוחת ערב. התחלנו בפיצרייה נחמדה וטעימה ומשם המשכנו לבירה בבר “ז’אז אין” איפה על פי בוריס שם בטוח אני אפגוש את יאסנה ואיבנה מ “פרייפאסאוהריד” חברת תיירות, דיברתי אתם דרך מיילים ולאפשרות לשיתוף פעולה ביחד כמדריך טיולים וכבלוגר. איזה עיר קטנה כמעט כולם מכירים אחד השני, במיוחד אלה שעובדים בתחום התיירות.
עוזבים את אוכריד בשייט לקצת טבע….תכף נחזור
יריית הפתיחה של שמונה לילות בעיר הקטנה הזאת יצא לדרך!
השהייה שלנו כאן הייתה כמעט מעורבבת מהכל! מפגש עם מקומיים, מטיילים, בתי תפילה, טבע, וחיי לילה. יום ראשון התחלנו אותו בחיפוש אחרי מקום לעשות כביסה….ההוא מעבר לכביש צרח לעבר הבחורה שאנחנו מנסים לדבר איתה ולברר איפה נעשה כביסה, היא לא מדברת אנגלית, מנסה להבין מה אנו רוצים, ואז ההוא מעבר לכביש שאל אותי באנגלית, וזמן קצר אחרי שכל אחד תרגם לשני! הלכנו למקום הכביסה! המשכנו לשפת האגם, את עיניי משכה אותה מזח צר נכנס לתוך האגם ומקום חמוד לעשות פיקניק! התיישבנו שלושתנו התחלנו עם בירה!! זמן קצר עבר! אני אומר לג’ו “הזוג הזה שמולי מוכר לי” עוד קצת זמן ונפל התפוח על הראש, ונזכרתי שפגשנו אותם בסקופיה, במהלך טיול בטבע, ממש ליד קניון מאטקה. הזמנו אותם לבירה והתחלנו להחליף חוויות מהטיול, את היום המשכנו אותו יחד, התחלנו לטפס אולי לנקודה הגבוה בעיר למבצר של אוכריד, המבצר עצמו לא כזה מרשים אבל הנוף משם שווה את העליה לשם דרך סמטאות העיר והעיר העתיקה. חמישתנו בדרך, מטפסים מדרגות, חוזרים בזמן, בין בתים ורכבים ישנים, העלייה עוד לא נגמרת, אני בטוח שאנחנו בדרך הנכונה אבל משהו חסר לי!! עוד לא דיברתי עם הבהמישהו מהעיר! תמיד בסתם שאלה אפילו אם אני יודע מה התשובה, אבל זאת דרך כל כך קלה וכיפית להתחיל שיחה, הבחור היה עסוק עם אישה וגם מטפל ברכב שלו, חיכתי עד שסיים את השיחה שלו עם האישה, זדראבו אמרתי שלום בשפה המקומית ושאלתי אותו, האם אנחנו בדרך הנכונה למבצר, האנגלית שלו לא משהו, התברר שהשפה המשותפת שיכולים להבין אחד את השני גרמנית, אז ענה לנו! הוא שאל מאיפה אנחנו, אנחנו שאלנו אותו למה הוא מדבר גרמנית. הבחור, בא לכאן לעיר מולדת שלו לביקור, הוא גר כמה עשרות שנים בגרמניה התחתן עם גרמניה ומשפחה הקים שם, חוזרים לאותו עניין, קשה לעבוד ולגור במקדוניה! בגרמניה הוא עובד מכונאי, וקרוב מאוד יהיה פינסיונר. צילמנו יחד איתו, והמשכנו את הטיפוס למבצר, הכניסה עולה איזה 3 שקלים, נכנסנו וטיפסנו את המדרגות לראות הנוף, כמו שאמרתי הנוף מרשים המבצר לא. ביקור כאן חצי שעה מספיק. התחלנו לרדת חזרה מדרך אחרת, בדרך נמצא אתר ארכילוגי וגם כנסייה אחת הישנות בעיר, כל האתר עצמו נמצא בשימור ושיפוץ כבר כמה עשרות שנים, נהנו מקפה שנמצא שם עם תצפית יפה לאגם. אחרי ששתינו את הקפה התחלנו ללכת בין הפסיפסים ולבדוק אותן, איזה בחור אחד, שהיה מסתובב שאל אותנו אם נרצה איזה הסבר והדרכה קצרה, הוא עובד בחפירות הארכילוגיות זרמנו על זה והחיל את הסיפורים, וגם סיפורים אישים על החיים כאן באוכריד. וכך היה היום, סופ”ש, רגע למונחה ולצאת בלילה לברים. היה דיבור ש- למחרת, לצאת מוקדם בבוקר בתשע ליום טיול
טעימה קטנה מהטבע, בתשע לקחנו את המעבורת מאוכריד לעיירה קטנה ליד הגבול עם אלבניה, “סנט נאום” שיט של איזה שעה וחצי. נחמד שהיא לא מלאה, היינו איזה 60 איש במעבורת. יש לה שתי עצירות ביניים לאיסוף, היה לנו מזל שעלתה קבוצה גרמנית עם מדריך מקומי, אבל הדריך אותם באנגלית, עם כמ סיפורים מעניינים ואז התחיל לחפור יותר מדי, יצא לי להירדם ולנמנם קצת, עד שהגענו! אני ביקשתי להיות קצת לבד ולשתות קפה ברגוע, הם עלו למנזר, אחרי שחזרו, הסתכלנו בשעון, יש זמן! יצאנו למסלול, אין לנו מושג לאן יקח אותנו ולכמה זמן, אמרנו מקסמום נחזור חזרה או שנקח טרמפים במידה ולא נספיק למעבורת חזרה!
היה מסלול מהמם וקצר, נביעות של מים לאורך המסלול, נקודות שלווה לעצירה ולנשום קצת מהאוויר הנקי. אז תוך איזה שעה כבר סיימנו אותו! חזרנו לארוחת ערב מפנקת, באחת המסעדות בעיר העתיקה אוכריד, נקראת “קאניו”. שווה לנסות, על שפת האגם, והדרך להגיע אליה ממש יפה. בקבוק יין ושקיעה.
באוכריד יצא לנו להיפגש עם תיירים ומקומיים, רוב התיירים לדעתי ולפי מה שראיתי מגיעים מטורקיה ומאנגליה. באחד הערבים היינו מבלים, באחד הברים המפורסמים גם אנחנו אחרי שהיינו שם אהבנו אותו, לבר קוראים “ליקויד”, התחלנו לשתות ושולחן ליד משחקים משחק, מדברים באנגלית, חבורה של חמישה אנשים, ובטח רצינו לתחיל לדבר איתם אז שאלתי, איזה אנגלית זאת מאיזה מדינה? ענו בויילס, הזמינו גם אותנו לשחק את המשחק וקבלנו חברים חדשים. עוד מקרה נחמד, באיזה יום אמרנו יאלה בוא נסע ל”מפרץ העצמות” מושבה לפני אלפי שנים. עלינו לשירות התחלתי שוב שיחה עם הבחורה שישבה לידי, דוברת אנגלית טוב, יצא שהיא מדריכה מקומית, ועבדה עם ישראלים אפילו. הזמינה אותנו לקפה אצלה, בכפר, ויתרנו על מפרץ העצמות, וקיבלנו חברה נוספת מקומית, שוחחנו על המצב במקדוניה עם בירה על חוף הים שממש דקה מהבית שלה. וממש למחרת היא הציעה לנו לבוא אליה בבוקר ולצאת יחד מהכפר שלה למפרץ העצמות במסלול בטבע. וגם כללנו כנסייה בתוך המערה.
קראתי לאוכריד עיר הפלפלים! בכל סמטה שהלכנו הרחנו ריח פלפלים, ואם רק הסתכלנו קצת למעלה, ראינו הרבה במרפסות המקומיים פלפלים, שרשרת של פלפלים תולים אותם בחוץ ליבוש. אחד המאכלים ורבים הפופלרים שלהם זה ה- איבאר – בכל מקום אתם יכולים למצוא אותו והוא טעים! אז יש פלפלים בשפע באדום, כתום, צהוב וירוק. אם לא טטעמו “איבאר” אז אתם בכלל לא טיילתם במקדוניה!
המון תודה לצלמת :)רוב התמונות שלה פגשנו אותה שם, הכרנו ועכשיו יש לנו חברים חדשים
בעולם
קצת על שכונת המטיילים
את גו’ וענת מכיר מחיפה, גו’ מכיר אותו כבר שלוש שנים מהאוניברסיטה, ואת ענת ממפגשי דיבור גרמנית, אני כאן לטטיל וללמוד את השטח כדי להתחיל להדריך קבוצות, והם זרמו אתי לטיול רגוע בבלקן 🙂
אוכריד
7-15/10/2016
מעניין אותכם אזור הבלקן? מתכננים טיול לשם? בא לכם לטייל אתי מתישהו?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שפתחתי תלחצו כאן
On The Road Abroad 