יומן מסענו בסקופיה בירת מקדוניה, תמונה קטנה, קצרה וכללית!
3-7/10/2016
"סקופיה משרה אווירה חמקמקה. מצד אחד אנדרטאות ענק של אלכסנדר מוקדון בשלבים שונים של חייו. אנדרטאות גדולות כל כך שאי אפשר שלא לעצור ולהתבונן בהן בהשתאות. מצד שני, פסלים רבים ובניינים בעיר מוכתמים בכתמי צבע רעננים המסמלים את המהפכה הצבעונית, העם מאס בשחיתות של הממשלה. מזג האוויר אירופאי, קצת שמש והרבה אפרוריות. עננים גדולים שביחד עם הבניינים שחלקם ישנים למדי, יוצרים תחושה של חזרה בזמן לברית המועצות של שנת 1985 או כל מדינה קומוניסטית אחרת. סקופיה, בירת מקדוניה בה נולדה מי שלימים נקראה אמא תרזה. עיר למודת רעידות אדמה ושריפות שיש בה גם גנים רחבי ידיים, צוענים, טורקים, אלבנים, חיי לילה. בעצם עיר שיש בה כמעט את הכל."
ענת כתבה אחרי רק כמה שעות מאז שנחתה בסקופיה! והצליחה להעביר מסר מה שאני לא הצלחתי בארבעה ימים כאן בעיר. יכול להיות שאני וגו' היינו מדריכים טובים במהלך היום :). 
אני וחבר שלי וגו' כבר בעיר הזאת כמה ימים, הגענו ב 3/10 בלילה, אחרי נסיעה של 4 שעות מסלוניקי בצפון יוון, איפה ששם כמעט ואף אחד לא אהב לשמוע את המילה "מקדוניה" כמדינה!
בנסיעה בתוך מקדוניה, הייתה הררית וכמעט ריקה מאיש, אולי בדרך לסקופיה יכולנו לראות שני כפרים! דרך חשוכה מאוד, עם הרבה עליות! מזג האוויר הפך לקריר ונעים. כל כך היה קל לזהות שאנחנו כבר מתקרבים ונכנסים לעיר, אנשים ברחובות, אורות, רחובות יותר מסודרים, נתנה איזה הרגשה של סוג של עיר מודרנית באמצע שום מקום. מלא פסלים לאורך כל הדרך, עד שהגענו לתחנת האוטובוס. עם מונית מקדונית בצבעים כחול ולבן, הגענו לדירה ששכרנו אותה דרך אירבנב. שיחה קצרצה עם נהג המונית וקיבלנו קצת תמונה על מה הולך בעיר, "שחיתות" כך אמר! כמה פעמים, ולא נכנס יותר לפרטים.
אחרי שקיבלנו קצת הסבר מבעל הדירה, מורה לפילוסופיה באוניברסיטה כאן, בסקופיה, הציע להקפיץ אותנו למרכז העיר אם רוצים, התעלמנו מהעייפות ופשוט זרמנו איתו לעיר.
הליכה קצרצרה במדרחוב במרכז העיר, אני וגו' היינו בשוק טוטאלי! הכל נראה ממש ממש חדש וטרי, פסלים ענקיים, ובטח אלכסנדר מוקדון הכי ענקי בין שאר הפסלים, עשרות פסלים חדשים! מרכז העיר נראה ממש חדש ועובר שיפוץ רחב, עלינו על הגשר להמשיך לצד של העיר הישנה, הנהר נראה ממש מוזנח ומגעיל, כנראה מהשיפוצים לאורכו, איפה ששמנו לב בונים ספיונת בסטייל עתיק וכמובן ענקיות, ספרתי שלושה! לא כזה מצאנו שום עניין בזמן ההליכה או איזה בר נחמד לשבת ולשתות בירה, וגם
עייפים, בדרך חזרה כן ראינו בר נחמד וכמה מקומיים במקום, נכנסנו לבירה קטנה.
התחלנו שיחה עם הברמן, האנגלית שלו ממש מעולה, ושאל אותנו איך הטיול שלנו עובר, באיזשהו שלב הגענו לאותה המילה, שכבר שמענו אותה מנהג המונית "שחיתות" אני וגו' הייה לנו את האיכפתיות יותר לכנס ליותר פרטים, על מה ואיך זה כאן מתבטא, ולמה כך אומרים.
אמרנו לו מלא פסלים ענקיים ראינו! במרכז העיר! "ולא ראיתם על חלק מהם צבעים?" שאל אותנו. לא לא ראינו, כנארה שמהעיפות או פשוט לא כזה שמנו לב!
שאלנו אותו צבעים! למה צבעים?
"המהפכה הצבעונית" אמר! והמשיך להרחיב יותר על העניין, במקום שנזרוק אבנים בהפגנות, מצאנו דרך אחרת והיא לזרוק בלוני צבע! במקום אבנים, כך אף אחד לא יפגע.
רק כמה שעות בעיר הזאת והמוח כבר הפוך על הפוך ממה מתרחש כאן! עפנו לישון. מזג אוויר מעולה, עירבוב של קר וחם. ובאור יום זה נראה אחרת, מה שלא הצלחנו לראות אתמול, התחלנו לשים לב. הגענו לכיכר המרכזית והגדולה, עמוד ענקי באמצע מזרקה ועל העמוד ניצב אלכסהדר מוקדון רוכב על סוס. כמה פסלים לאורך ההליכה עד שהגענו לעיר הישנה, שמנו לב לכתמים בצבעים שונים על כמה מהפסלים. עקבנו אחרי מקומויים, לראות איפה אוכלים בבוקר או שותים את הקפה. מקום אחד של בורקס היה מפוצץ, ובמקום לחכות המשכנו עוד ובהחלט מצאנו עוד אחד קטן מאוד, הזמנו כמו האחרים בוריק (בוריקס) ויוגרט. היוגרט כאן על הבוקר זה כמו קפה לנו.
לא רחוק משם, הגענו לשוק מקומי !! מוזנח מאוד, ורואים את ההבדל בין מרכז העיר היפה לשוק הזה שנמצא קצת מחוץ לעיר העתיקה (הבזאר) שהוא בעצם אזור עם רוב אוכלוסיה אלבנית וטורקית.
בדרך חזרה לדירה עצרנו בפארק יפה, פארק העיר (סיטי פארק)! שני המבורגרים, צ'יפס ושני חצאי בירה 360 דינאר מקדוניה יעני איזה 26 שקלים! וזה גם יקר לכאן. 
מבחינת חיי הלילה, לא כזה התפרענו, נשארנו בסביבה שלנו, לא כזה רע, יש כמה בתי קפה, מסעדות וברים שכונתיים. פעם הבאה מתי שאהיה כאן אבדוק אזורים אחרים. דברים מעניינים תמיד יש, אבל צריך להכיר מקומיים או פשוט להתחיל לשאול ולדבר אתם. כל פעם שגו' היה אומר בוא נבדוק באינטרנט על מקום או לבדוק להגיע אליו, אז בתנועה פשוטה מאוד להתחיל לנהל שיחה עם מקומיים! אחד הערבים, היה ממש מגניב, בעל הדירה שלח לנו הודעה ושאל אם בא לנו לצטרף אליו לפתיחת גלריה של אחד הידידים שלו, ארכיפישוף! הגלריה היתה בייניה, מלאה באשנים באנשי דת נוצריים , גילינו גם שהוא בעצמו כומר! גלריה ממש מיוחדת ונחמדה, שוחחנו עם הסטודנטים שלו, וכמה מקומיים. 
לילה אחר, שמנו לב יש תנועה ומוזיקה טובה בבית הקפה קונספט 37, קפה הבית כך אנחנו קראנו לו! ישבנו על כסאות הבר, שיחה עם העובדים נכנסנו עוד יותר לעומק למצב המקומיים, מאסו מהחיים כאן! אבל חיוך על פנים קשה לא לראות, תשוקה לא מובנת מאילו לשוחח עם תיירים ולהסביר על המצב, אחת ממש רוצה לעבור לברלין ולהתחיל חיים חדשים, השני מאס מהמצב כאן אבל לא מרים יד ממשיך לעבוד ומנסה להילחם בשחיתות לפי דעתם, הוא גם אחד הפעילים הבולטים, ומהמארגנים הראשונים של המהפכה הצבוענית מאז 2014, שהתחילו אותה הסטודנטים. בחורה צעירה, שמלה לבנה מנוקדת בשחור, ומעיל קל שחורה נכנסה למקום,מצאנ ממש חן בעיניי, נראת מוכרת לעובדי המקום חיבוקים, נשיקות וחילופי שיחות, עבר קצת זמן, הגיעה וישבה על אחת הכסאות וכמובן התחלנו לדבר איתה, עוד סיפור על חיי מקומיים, למדה הנדסת חשמל, ועכשיו עובדת לאיזה חברה בנלאומית, הזדמנות הזאת לעבוד לחברה הזאת, נתן לה את היתרון לעבוד לחברה גם בכל מיני מקומות בעולם, בקיצור סוג של חופש ולטייל, רחוק ממקדוניה. היא אוהבת את זה, בנוסף לכך גם נותן לה לבלות ולחיות כמו שצריך מתי שהיא בעיר מגורים שלה סקופיה.
סקופיה עיר של כל המעמדות. רכבים חדשים וישנים נוסעים ברחובות, שווקים וחנויות יוקרה , לצד
שוק מקומי, שנראה בצורה הבאה: שורה של עשרה אנשים, בדרך כלל בני ארבעים פלוס, ומולם איזה תוצר מקומי, יכול להיות סוג אחד של פרי או סוג אחד ירק, יעני מה גדל אצלהם בגינה האחורית, פשוט מביאים למכירה. כאן באה השאלה והסקרנות לגבי ענייין האבטלה במדינה הזאת, כי בעצם שמעתי על שחיתות, וראיתי הרבה עבודה בוא נקרא לה, לא רשמית.
עיר צבעונית מכמה זוויות, אוכלוסיה וקבוצות האתניות, דתות ומירוץ בניית בתי תפילה, אחרון וחביב והוא המצב הפוליטי המתוח. אבל כל אלה תאמינו לי לא יתנו שום הזדמנות לקלקלל לכם חוויה טובה ומעניינת בסקופיה, המקומיים ממש נחמדים, מסבירי פנים, ואוהבי תיירים, שזה קצת
יחסית חדש עליהם ומנסים להתרגל אליו, זה גם טוב לכלכהלה שלהם
קצת על שכונת המטיילים
את גו' וענת מכיר מחיפה, גו' מכיר אותו כבר שלוש שנים מהאוניברסיטה, ואת ענת ממפגשי דיבור גרמנית, אני כאן לטטיל וללמוד את השטח כדי להתחיל להדריך קבוצות, והם זרמו אתי לטיות רגוע בבלקן 🙂
התמונות חלק שלי וחלק של ענת
התחנה הבאה אוכריד, דרום מערב מקדוניה
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שפתחתי על הבלקן
On The Road Abroad 